פריקה - מתכון בסיסי נהדר

עודכן ב: 26 יול 2020

בדומה לשמלה שחורה קטנה, כל בלוג אוכל חייב (לפחות) מתכון אחד בסיסי טוב של פריקה בארון המתכונים שלו




אז איך אומרים - פריקה או פריקי?


פעם חשבתי, שאם אקשיב לערביי ישראל מבטאים את השם, אדע איך נכון לומר אותו. הבעיה הייתה שגם הם ביטאו את המילה בשני האופנים. אז מסתבר שגם וגם נכון – תלוי באיזור ממנו מגיע/ה הדובר/ת, ירושליים או הגליל. אני בחרתי לי להתמיד בשם פריקה, ללא שום סיבה מיוחדת.


ואחרי שחידדנו את הנקודה הגורלית הזאת, אפשר להתקדם... :)


אני מעריכה שמעטים מאוד בארץ לא טעמו או לפחות שמעו על הדגן המעניין הזה ויש המוני מתכונים להכנתו ברחבי הרשת. אז עוד אחד? כן, כי בדומה לשמלה שחורה קטנה, כל בלוג אוכל חייב (לפחות) מתכון אחד בסיסי טוב של פריקה בארון המתכונים שלו. וזה המתכון הקל, המהיר והנהדר שלי שעובד אצלי כבר שנים.


פריקה היא בעצם חיטה שקצרו אותה במצבה הירוק, לפני שהתייבשה בשדה. כיוון שהיא עדיין ירוקה, קשה מאוד להפריד בין הזרע לקליפה באופן בו עושים זאת עם השיבולים היבשות. לכן הפתרון הוא לשרוף/לעשן בעדינות את השיבולים וכך להפטר מהמוץ ולהשאר עם התבן. הודות לתהליך הזה, לפריקה יש טעם מעושן נפלא וזה חלק מקסמה. החלק הנוסף הוא ערכה הבריאותי – כיוון שמדובר בזרע ירוק, היא בעצם עדיין יותר קרובה לעשב מאשר לדגן, היא עדיין בשלב שהוא לפני פיתוח רוב העמילנים והגלוטן ובעלת ערכים תזונתיים מרשימים של סיבים, חלבונים ומינרלים.


המסורת הזאת, שהיא עתיקה, מגיעה אלינו מהמטבח האיזורי ומתקיימת גם היום בחברה הערבית. הפריקה הטריה קיימת לתקופה קצרצרה בלבד באביב, לכן כדי לשמר אותה, מייבשים את הזרעים (בדומה לבורגול). מה שאנחנו קונים בחנויות לאורך השנה הוא בעצם הפריקה המיובשת. היא בעלת צבע ירקרק עדין וקיימת ב-3 'גדלים' – שלמה, גרוסה גס או גרוסה דק. השלמה דורשת השרייה ובישול ארוך יחסית. הגרוסות יותר קלות לתפעול – אין צורך להשרות והבישול קצר. הפריקה הדקה יכולה לשמש למשל כחלופה מעניינת לסולת או לבורגול דק. הגסה יכולה לשמש כחלופה לאורז במילוי ירקות ועלים. כבונוס זוכים בטעם מעושן נהדר.

במתכון הנוכחי משתמשים בפריקה גרוסה גס.


רוכשים פריקה בחנויות לממכר דגנים וקטניות, חנויות טבע או שווקים כגון לוינסקי, וכמובן גם בשווקים או מכולות בישובים הערביים. גם אם לא תמיד מוצאים, שווה להמשיך לחפש.


היחס ה-'רשמי' בין הפריקה למים בבישול הוא 1:1.5 (על כל כוס פריקה כוס וחצי מים), אבל אני אוהבת אותה יותר לחה בסיום הבישול, לכן אני מבשלת ביחס 1:1.75 .

פריקה - מתכון בסיסי נהדר


מצטיידים ב-

  • 1 כוס פריקה בגריסה גסה

  • 1 בצל לבן קטן או 2 בצלי שאלוט

  • 1 גזר קטן או חצי גדול

  • 2 כפות שמן זית

  • 1 ו- 3/4 כוסות מים רותחים

  • 3/4 כפית מחוקה מלח

  • 1/4 כפית פלפל שחור טחון טרי

  • 1 כף מלאה צנוברים

מפשילים שרוולים

  • מוודאים שיש מים רותחים בהישג יד.

  • בוחנים את הפריקה ומסלקים ממנה תוכן לא שייך אם יש, כגון אבנים קטנות, שאריות מוץ וכד'. שוטפים היטב במסננת דקה תחת מים זורמים ומניחים בצד לניקוז.

  • בינתיים קולפים וקוצצים את הבצל/השאלוט לקוביות קטנטנות. קולפים גם את הגזר ומגררים גס.

  • בסיר בינוני על אש בינונית מוזגים את שמן הזית, מחממים מעט ומטגנים בו את קוביות הבצל עד שקיפות. מוסיפים את הגזר המגורר וממשיכים בטיגון תוך ערבוב מדי פעם עד שהגזר מתכסה בשמן, מתחמם ומאבד מעט מפריכותו.

  • מוסיפים לסיר את הפריקה, המלח והפלפל ומערבבים מדי פעם, עד שהפריקה מתכסה בשמן ובירקות ומתחממת טוב-טוב. מוסיפים את המים הרותחים (בזהירות!), מערבבים, מכסים את הסיר, מנמיכים את האש ומבשלים 25 דקות.

  • בינתיים שמים את הצנוברים במחבת קטנה יבשה וקולים אותם על אש בינונית תוך הקפצה מדי פעם למניעת חריכה, עד שהם שזופים אבל לא חרוכים. מסירים מהאש ומוציאים מהמחבת לעצירת תהליך הקלייה.

  • בתום 25 דקות בישול בודקים אם הפריקה מספיק רכה לטעמכם. אם לא - ממשיכים בבישול עוד 5 דקות. מכבים את האש ומשאירים את הסיר מכוסה 5 דקות.

  • פותחים, טועמים, מתקנים תיבול של מלח או פלפל אם יש צורך. מוסיפים לסיר את הצנוברים הקלויים ומערבבים במזלג תוך איוורור הפריקה.

  • מגישים חם, למשל כתוספת למנה העיקרית או על מצע יוגורט בארוחה קלה.


820 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול