סלט תפוחי אדמה קצת אחר

מתכון עם פטנט תיבול שמיטיב מאוד עם התוצאה



סלט תפוחי האדמה הזה הוא ההוכחה שהאבולוציה קיימת ועובדת...


בילדותי הרחוקה היה סלט שנקרא 'אוליבייה' שהוא האב הקדמון של כל סלטי תפוחי האדמה שעברו עלינו מאז. בנוסף לתפוחי האדמה , הסלט המקורי הכיל גם קוביות גזר מבושל, אפונה ירוקה, מלפפון חמוץ, ביצה קשה וקוביות בשר בקר מבושל או נקניק (שבגללן בחלק מהמחוזות קראו לו 'סלט דה בף'). לפי מיטב המסורת הרוסית, התיבול היה מיונז בכמות נדיבה פלוס-פלוס והמון פלפל שחור טחון. לא היה חג שהסלט הזה לא כיכב בו על השולחן וגם בין החגים הייתה לו נוכחות מרשימה בתפריטנו.


אחרי שהגענו לארץ, הסלט המשיך לככב, אבל הוא שינה את שמו ל-'סלט מיונז' והתחילו להיעלם ממנו רכיבים - עניין של זמינות חומרי גלם ופרקטיות. הראשון שנפל היה הבשר, כי למי יש כוח לתזמן מאה גרם בשר מבושל או נקניק כשבדיוק בא לנו סלט כזה. אחריו גם גורלם של הגזר והאפונה לא תמיד היה בטוח - השימוש הרווח היה בשימורי אפונה וגזר (שנות השבעים, כן?), אבל אם לא היו בנמצא היינו פוסחים עליהם. לפעמים בכל זאת היינו מבשלים גזר שהיה נכנס בקוביות לסלט, אבל האפונה הייתה נעדרת. זמינות ופרקטיות.


הגלגול הבא היה בריאותי - המיונז הפך למוקצה, הוא הוחלף בשמן זית. גם הביצים הפכו לחשודות בסתימת עורקים (טענה שהתבררה עם השנים כלא לגמרי מדויקת), כך שגם הן פינו את הבמה. כדי שבכל זאת נקבל כאן סלט, נוספו כל מיני רכיבים קצת זרים למקור כגון בצל ירוק או סגול, מיץ וגרידת לימון או צלפים.


עד שהגענו הלום. אני שמחה לחלוק איתכם את הגרסה הנוכחית באבולוציה של הסלט הזה, אני אוהבת אותה מאוד. היא מכילה פטנט תיבול שמיטיב מאוד עם תפוחי האדמה, ואפילו (אעיז ואומר!) טעים יותר מהמיונז...


סלט תפוחי אדמה קצת אחר


מצטיידים ב –

  • 5 תפוחי אדמה בינוניים בקליפתם

  • 1 בצל סגול בינוני

  • מיץ וגרידה מלימון אחד

  • 1/2 כפית מלח

  • 3 ביצים

  • 3 כפות שמן זית ארומטי

  • 1 כפית מלח

  • 1 כפית פלפל שחור טחון טרי

  • 1 כף צלפים

  • 1 כפית גרידת לימון (בנוסף לנ"ל)

  • 2-3 כפות עלי שמיר קצוצים

  • מלח, פלפל שחור – לתיקון התיבול במידת הצורך

מפשילים שרוולים –

  • שוטפים את תפוחי האדמה היטב בקליפתם, מכניסים לסיר בינוני עם כף מלח, מכסים במים ומבשלים עד אשר סכין חדה חודרת את בשר התפודים בקלות. מסננים ומחזירים לאש בסיר (ריק ממים) לייבוש קצרצר תוך ניעור הסיר למניעת הדבקה. מכבים ומצננים למצב שאפשר לטפל בתפודים בידיים.

  • בינתיים קולפים ושוטפים את הבצל. חוצים אותו לאורך וכל חצי פורסים דק לאורך. מפרידים את הרצועות, מניחים בקערה קטנה ומוסיפים לתוכה מיץ וגרידה מלימון שלם ו-1/2 כפית מלח. מערבבים ומניחים בצד עד שמטפלים בתפוחי האדמה ובביצים (בהמשך). מדי פעם מערבבים.

  • מבשלים את הביצים למידת עשייה מושלמת של ביצה קשה – בסיר קטן מרתיחים מים בכמות שתוכל לכסות את הביצים כשיוכנסו אליו, בתוספת כפית מלח. כשהמים רותחים, מכניסים לתוכם את הביצים בעדינות בעזרת כף ומבשלים ברתיחה מתונה 11 דקות בדיוק (חשוב לוודא שקיימת רתיחה כל זמן הבישול). מכבים ומעבירים את הביצים לקערה עם מים קרים לעצירת הבישול.

הערה - הסברים מלאים על בישול ביצים למידת עשייה מושלמת וחומר רקע בנושא ניתן לקרוא בפוסט שמוקדש לנושא.

  • כשאפשר לטפל בתפוחי האדמה המבושלים בידיים, קולפים אותם וחותכים לרבעים לאורך וכל רבע לקוביות גדולות. מניחים בקערה בינונית.

  • קולפים את שלושת הביצים המבושלות, חוצים לאורך ושמים שניים וחצי חלמונים (הצהובים) מהשלושה בקערה קטנה (את החצי הנותר שומרים בצד). מוסיפים לקערה את שמן הזית, כפית מלח וכפית פלפל שחור טחון טרי ומועכים את הכל יחד למשחה חלקה. מוסיפים את המשחה לקוביות תפוחי האדמה ומערבבים בעדינות, כך שהן יתכסו בשכבה דקה של התיבול.

  • קוצצים את החלבונים (הלבנים) לקוביות קטנות ומוסיפים לקערה. קוצצים גס את הצלפים ומוסיפים לקערה (אם הם קטנטנים, אפשר להשאירם שלמים). מוסיפים גם את השמיר הקצוץ ואת גרידת הלימון.

  • בשלב הזה הבצל שהשרינו במיץ לימון, גרידה ומלח אמור להיות פחות פריך, צבעו מודגש יותר וטעמו חמצמץ ופחות חריף. זה המצב שהוא אמור להיות בו בכניסתו לסלט. מסננים אותו מנוזליו (שומרים) ומוסיפים לקערה יחד עם כף או שתיים מנוזלי ההשרייה. מערבבים את תוכן הקערה בעדינות, רק עד לפיזור אחיד של הרכיבים, נזהרים מלמעוך.

  • טועמים ומתקנים תיבול - מלח, פלפל או נוזל ההשרייה החמצמץ של הבצל.

  • מגישים בכלי שטוח. מעל למנה מפזרים את חצי החלמון שהשארנו מחוץ למשחת התיבול מפורר לפירורים, ועוד מעט פלפל שחור טחון טרי.

205 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול